החניון בקניון

לפני מספר שנים רב, תרתי אחר חניה במגרש החניה של אחד הקניונים בארץ.

בעודי זוחל ומחפש, צצו שתי בחורות נאות וביקשו את עזרתי בהנעת הרכב שלהן שכנראה, שבק חיים, מצבר ומנוע.

הבנתי שנפלה בחלקי הזדמנות להוכיח את יכולותיי. לא התבלבלתי לשניה, כוחות המק'גייור שלי פרצו כנמרים, האגו החבוי הרקיע כמו ג'יני השד. עצרתי את רכבי ליד הרכב הפצוע, הרמתי את מכסיי המנוע, חיברתי כבלים למצברים, נכנסתי לרכב המדובר, סובבתי המפתח ו… כלום! שקט! נאדה! אפילו לא ניצוץ של חיים. יצאתי לבדוק שוב את חיבורי הכבלים, חזרתי לרכב ועוד נסיון התנעה נכשל. כאן התחלתי לחשוד בכישוריי הטכניים ונראה ששעות רבות של צפייה בפרקי מק'גייור היו לשווא.

בנסיוני להבין את מקור התקלה והקושי בתפעול חושיי ההשרדות, התיישבה אחת הבחורות ליד כסא הנהג, הושיטה את ידה אל ידית ההילוכים והעבירה אותה מ- "D" ל- "N". הפלא ופלא- הרכב הניע! אותה בחורה התנצלה מעומק הלב ואני כמובן נסתי על נפשי ועל פאדיחתי.

אז הבנתי למה אותן הכוחות והאגו מעלים אבק אי שם במזווה… :-/

ולמה ישנן כאלה, שלא כדאי שייכנסו לרכב… 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code